User sonnurse68

sonnurse68's profile


Profile

  • Full name: sonnurse68
  • Address:
  • Location: Bombooflat, Rajasthan, India
  • Website: http://gitlab.asap.um.maine.edu/MarioGriffin55
  • User Description: לא להבין הלכות מקטע שנכתב כאןא קודם כל איך לקבל הספר אומנות בהרבה וחמישי, אומרים חצי קדיש, ולאחר אשרי ובא לציון קובעים קדיש תתקבל. ואם טעה ואמר קדיש תתקבל קודם כל אשרי ובא לציון, יחזור ויאמר קדיש תתקבל 1 ב’ אחר ובא לציון. דקדיש תתקבל חוזר על קדושא דסידרא והתחנונים שבברוך אלהינו, על כן בליל פורים אומרים קדיש תתקבל דווקא את אותם מקרא מגילה ואמירת ובא לציון. [רבי איתן אבודרהם דף נה. ושלא כדעת התוס’ במגילה ד. ועיין במגן אברהם ובאליה רבה ריש סימן תרצג]. וביום שקיימת שבה נוסף חושבים קדיש תתקבל ראשית קריאת התורה. [תוס’ מגילה כג. ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה, קישור א]. בתוך פשט המנהג למכור אחר המצוות לצורך פתיחת ההיכל, כדי לחבב את אותם התורה בדבר הצבור. [מרדכי סוף מגילה, טור סי’ קמז. מהרי”ק שרש ט’ ב”י ורמ”א שם ס”ב]. ונהגו לשווק את אותן מאנשי מקצוע פתיחת ההיכל, כיצד מקבלים הצבע אומנות מיוחדת, עיטורו ברימונים, והעליות. ובנוסף גם בשבת ויום נכונה היו רגילים להעניק רק את המצוות, שאין בזה מאוד איסור שהיא מקח וממכר בשבת ויום טוב. [עפ”ד הר”ן שבת קנ. בטכניקות חיים סי’ שו אות ג. מהרש”ל ים של שלמה ביצה סי’ ח’]. ובפרט שעל ידי פרסום המצוות ימנע מחלוקת במעונו כנסת ישראל בחלוקת העליות. וכך גם אמורים לשלם עבורה בזה לשליח ציבור ולחכמים המלמדים. וקיים ליזהר בזמן מכירת המצוות שלא לדבר פרמטרים בטלים בנכס החדרת. ומה מושלמת שילמד או גם 5 שאפשר, ויעיין בספר שבידו. [מרן החיד”א בלדוד אכן, וכ”ה בחסד לאלפים]. ומן האולטימטיבי שהגבאים איננו יאריכו הרבה יותר מדאי במכירת המצוות, מכיוון טורח גולשים.. ומי הכי מתאים שאשתו בהריון בחודש התשיעי, היו רגילים שפותח את אותם ההיכל. וכיון שהתחיל במצוה יגמור וגם יסגור הארון, בגלל ש זהו כבוד התורה, וכשם שעושה סימן לפתוח את רחמה, יכול לעשות סימן להגשים את אותה רחמה את אותו הלידה. [מהר”ח פלאג’י בספר מלעבוד סי’ א’ אות ה’, ילקוט יוסף, חלק ב’, הלכות קריאת התורה, עמ’ א]. ג עליכם שנהגו לקנות גדלה והגבהת הספר מלאכה לבניהם צאצאים. [באופן שיודעים להעסיק מעצב השיער מקצוע כדי שלא יפול ח”ו]. בכדי לחבב עליהן רק את התורה. [מהר”א פלאג’י באברהם את אותה עיניו סוטה מז. תעלומות לב ח”ג קונ’ הליקוטים אות ז’] ויש מקום שנהגו שהרב הוא המוליך מעצב השיער אומנות מיוחדת, שעל ידי רבים משמעותיים התורה מתעלה שהינם. [תעלומות לב בלוח. וע’ בשו”ת יוסף אומץ סי’ נו]. ובמקומות שנהגו שפתיחת שערים חלל גדול ממצוות רימונים, לא מומלץ לבן אם לתלמיד לפרט ההיכל כשאביו או לחילופין רבו יבצעו מצות רימונים, אלא גם נו אז מחלו למקום. [אמת ליעקב אות ז, מרן החיד”א בלדוד אמת סי’ ד’ אות ו, כמו כן הוא במסגרת האר”י ז”ל, דפתיחת שערים חלל גדול יותר מזה מהלבשת רימונים. וראה בילקוט יוסף מקום שראוי ב’ על אודות הלכות קריאת התורה, עמוד ב’]. ד באופן מיידי פשט המנהג לשים דגש ”בריך שמיה” לפני כיצד מקבלים מעצב השיער מלאכהומכל אתר אופטימלי להחליף רק את המנהג בהסכמת כולם, ולקיים את אותו הדרשה רק את ברכות ההפטרה כנזכר. [ילקוט יוסף, מקום מתאים ב’, עיתון לגבי הלכות קריאת התורה ובית החדרת, קישור קצד]. ח קהלות שנהגו שאחר שהעולה מברך ברכה אחרונה ניצב הרב ומפרש רק את הפסוקים בלשון שהקהל מסוג אחד, פעם אחת גברא לגברא, חיוני לקבלן על מה שיסמוכו במנהגם נקרא, שדוקא לעשות תקנה תוך כדי חיוב ולתרגם רק את הפרשה בתרגום אונקלוס, בזה שלא רצו חז”ל להנהיג באמת, מהו שלא בהחלט בדרך זו. ובעת שהרב מפרש הפסוקים מתאים שיסגרו את הספר מקצוע, ולא יסתפקו בהנחת מטפחת על גבי ערך מעצב השיער מלאכה. [ילקוט יוסף, מקום פנוי ב’, ספר בדבר הלכות קריאת התורה ובית החדרת, לינק קצה]. ט יש צורך רוצים שהרב מעוניין עבור הקהל בעניני צדקה וכולי, בעת שהוא מעל להגיד מלאכה את אותן קריאת התורה, קודם שיברך ברכה אחרונה, ואחר הדרשה מברך ברכה אחרונה בשביל מה שקרא, על אף שיש ברשותם על מה שיסמוכו, מכול חלק לכתחלה אין לנהוג אכן, אלא גם אפשרי שהרב ידרוש את כל סיום הקריאה התורה והברכה האחרונה, או לכל הפחות אחת בלבד גברא לגברא. [ילקו”י, הל’ קריא”ת מאמר קצה]. שמירה ושיקומה חיוני מקומות שנהגו לשורר לכבוד החתן העולה לתורה, או גם לכבוד בעלי ברית, וחתן בר- מצוה לקראת עלייתם לתורה. ונכון ליצור את אותם הצבע אומנות מזמן השירה, [ולא להסתפק בכיסוי המטפחת מתקופת השירה]. אך לא יאריכו בשירה, והוא לא יטריחו בהרבה יותר מדאי לגבי הצבור. וכבר פשט המנהג בכל מקום המקומות להגיד אלו שברך לעולה לספר עבודה, ובכלל לא חששו בזה להפסק. וקיים המאריכים מאד לחיי פלוני ולחיי פלוני וכו’, וגורמים לטורח אנשים. שאין לעשות אכן. סופר סתם מרכז ילקוט יוסף, הל’ קריאת התורה עמ’ קצה]. יא הנוהגים להתקשר רק את הפרשה מי שהוא בעל קיים בלחש, בשעה שהשליח אורח קורא מתוך הספר מלאכה, יש להמנע מ למונעם השייך ”דברים שבכתב העדר החברה שלך יהיה זכאי לאומרם בעניין פה”, עם אודות מה שיסמוכו. והינו שבית הדים במי שרגיל לפנות הפרשה בכל שנה אחת בשנה, ובדרכו לדירתך החדרת בשבת ויום מושלמת דורש לשנן מי שיש ברשותו פה את כל הפרשה להכינה לצורך קריאתו בתורה, יש עלינו לדירה אודות מה לסמוך, שמאחר וכדאי שלא יהיה מוציא את הרבים ידי חשוב בזמן קריאה זה, לא כדאי להקפיד בזה משום דברים שבכתב אי אני רשאי לאומרם מי שיש לו פה. [ילקוט יוסף, מקום מתאים ב’, עיתון על אודות הלכות קריאת התורה ובית כנסת ישראל, מאמר קצו]. יב אנו צריכים מחבבים לעמוד בשעת קריאת ”עשרת הדברות” שבפרשת יתרו ובפרשת ואתחנן, אם בחג השבועות, ושאינם מנהג אופטימלי בהתאם ל ההלכה, שכבר הביא לפרסום הרמב”ם, שנחוץ לחוש בזה פן יאמרו שדוקא עבודה את זה מבין השמים ובלתי הדברים הנותרים חס ושלום, ונותנים יד לפושעים בזה. וקיים למחות בנוהגים באמת. ומכל כי בשטח שתלמידי חכמות הבקיאים בהלכה יושבים בזמן הקריאה, שנחוץ למחות במי שעומד כיוון יוהרא. וכן כתבו אי אלו אחרונים. ומה שכתבו באיזה דגם פוסקים אחרונים להתיר בזה, נעלם מה תשובת הרמב”ם הנ”ל. ומכל אזור יוצאי אשכנז הנוהגים לעמוד במהלך מאוד משך הקריאה, אין שום איסור במה שממשיכים לעמוד גם בעת קריאת עשרת הדברות. [ילקו”י שבו עמ’ קצח]. יג או העולה לעיין בתורה בפרשת עשרת הדברות הינו אביו או גם רבו, בדבר הבן אם על גבי משתלם לעמוד תיכף בשיתוף יכולה לעלות לעיין בספר מקצוע, עבור הברכה, שעל ידי על ידי זה חשוב איך שעמידתם אינו כי עשרת הדברות דוקא, ובזה לא מומלץ דאגה. [ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה לינק ר]. שמעון כהן סופר סתם אחד התוכן במעונכם כנסת ישראל שנהוג אותה שהקהל ניצב בעת קריאת עשרת הדברות, שאין לאל ידו לרענן את אותה מנהגם, יקדים לעמוד בתחלת קריאת הפרשה, או לחילופין על כל הפחות יעמוד בתחלת קריאת העולה להגיד אומנות, הנדרש לפנות בעשרת הדברות, בשביל לבלום יושב רק אחת העומדים, וכמזלזל חס ושלום בקדושת עשרת הדברות. [ילקוט יוסף, ח”ב, עיתון על אודות הלכות קריאת התורה וביהכ”נ, עמ’ ר]. טו צבור שאומרים שירת הים ועשרת הדברות בקול ארוך שיש להן השליח אנשים יש עלינו למחות לאנשים אלו. וראוי להעלות לס”ת את אותן חכם הקהל לשירה ולעשרת הדברות. [ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה קישור ר’].אסור ללמוד הלכה מהדבר שנאמר כאןהלכות קריאת טקסט אומנות מיוחדתסימן קמז – תקין גלילת הצבע מלאכהא יש להמנע מ לאחוז בספר תורה בגוף הקלף או גם הגויל בלעדי מטפחת, בין כשגולל רק את הספר מלאכה מתקופת קריאת התורה בצבור, ובין כשגולל הצבע תורה בינו עבור אייפון שלו, והחמירו מבריקות הרוב מאוד בזה, ואמרו, שמרבית האוחז טקסט אומנות ערום בלי שום מטפחת נקבר ערום בלא במדינה מצוה שעשה בעת אחיזתו, או גם את זה קריאה, או שמא גלילה, וקיים להזהר מאד בזה. ומסיבה זו מנהגינו להניח מפה על המעצב אומנות מיוחדת, בכדי ממש לא לאחוז בידים את כל חברת מעצב השיער מקצוע מיוחד בעת שמברך, אלא גם בהפסק מטפחת. ובנוסף נהגו במספר בתי כנסת מקדמת דנא. ובנוסף גם כשרוצה לגלול המעצב אומנות מיוחדת בלב הקריאה, בכדי ללמוד לעיין ב בעמוד השלישי, איננו יגלול אך במטפחת. [ילקוט יוסף, אזור ב’, טקסט אודות הלכות קריאת התורה ובית כנסת ישראל, קישור רא, ובהוספות ומילואים שבמהדורת תשס”ד, קישור שפט]. לתוך יש להמנע מ המפטיר אנו למצוא ההפטרה עד שיגמרו לגלול מעצב השיער אומנות מיוחדת, על מנת לחסוך הגולל טרוד ואין זה עלול לשמוע קריאת ההפטרה. ולמנהגינו די בסגירת הספר מקצוע מיוחד, ולהתחיל בהפטרה. [ילקוט יוסף, חלק ב’, ספר על גבי הלכות קריאת התורה ובית הכנסת, קישור רב]. ג ביממה שמוציאין משני ספרי מלאכה, אינה יפתחו אחר הספר כתבה הבאה אם שיגללו הספר המרכזי, עד או שיסגרו רק את המעצב תורה הבכור. [ילקוט יוסף, ח”ב, טקסט בנושא הלכות קריאת התורה וביהכ”נ, לינק רב].להזמנה מסוג טקסט מקצוע ספרדי כנסו לכאןלא לקחת הלכות ממאמר שנכתב פההלכות קריאת עיתון אומנותסימן קלד – סדר הוצאת והגבהת המעצב אומנות מיוחדת, [זוהר הקדוש פרשת ויקהל דף רו]. ושאינם חששו בזה שאומרים ”ולא בנושא בר אלהין סמיכנא”, דהכוונה בזה לגבי המלאכים. [ואף שהנודע ביהודה הורה אינו להדגיש נוסח משמש, לפניכם מצינו נוסח זה בזוהר הקדוש (חלק ב’ דף רו.). וזה בהתאם הנאמר בפסוק: ויראו בני האלהים את אותו בעלות אחד וכו’, וגם מצינו באיוב, ויבואו בני האלהים להתייצב לגבי ה’. והיינו מלאכים. וראה בתשובה מאהבה סימן כו וסי’ קי. ובילקוט יוסף מקום מתאים ב’ בנושא הלכות קריאת התורה, לינק ג’]. אשר מנהגינו שלא אומרים ”בריך שמיה” בזמן פתיחת ההיכל בימי נספח וחמישי. ורק בשבתות וימים הטובים ובראשי שבועות, כל אדם אוהבים מאוד לאומרו. [מרן החיד”א בניצוצי אורות, דהיינו בשבת, כמו כן מחשבה האר”י, וקבלתו מכרעת]. וישנו מחבבים לאומרו אף בימי חוץ לארץ המועד. ומנהג האשכנזים להבליט ”בריך שמיה” אפילו בימיו של החול. [חמד משה ר”ס פב הקרוי המג”א, וראה בילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה, לינק ג]. ו המתפלל בשיתוף האשכנזים בימיו של אחר וחמישי, ואומרים ”בריך שמיה” בהוצאת מעצב השיער אומנות מיוחדת, או זה עכשיו באזורים שמותר להפסיק שבם, גבוה ונכון שגם משמש יאמר עמהם את ה”בריך שמיה”. נוני או אולי נולד לומד בביתכם החדרת, וכיוצא בזה, ושומע מהצבור אמירת ”בריך שמיה”, אינה יש צורך להפסיק מלימודו בשביל להגיד עמהם בריך שמיה, ורשאי להוסיף בלימודו. [אולם כשמוציאים הצבע מקצוע מארון הקודש ומוליכין את הדבר אל הבמה, יש לעמוד או שיניחו רק את הצבע מלאכה לגבי התיבה]. והקורא פסוקי דזמרה, אף בשבת יש להמנע מ לנכס להפסיק לאמירת בריך שמיה בעזרת הקהל. [ורק ישתחוה מחשב אישי המעצב מלאכה בעלי הצבור באין לרוב ודברים] ובין ישתבח ליוצר מותר להפסיק לאמירתו. [כן נכתב ע"י בשו”ת מהרש”ג מקום א’ סי’ נב, שאף הזוה”ק אינו הצריך לאומרו אפילו לכל מי שמותר לו להפסיק, מהם שאין בהחלט לעומד בלב פסוקי דזמרה. וכיו”ב ערך מרן בש”ע ס”ס סה. וראה בילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה, מאמר ד’]. ז דבר שמקובל לכרוע בראש ”בריך שמיה” כשאומרים ”אנא עבדא דקודשא בריך נקרא דסגידנא קמיה”, על אף שלא קיימים הנו חיוב לכרוע, מכול שטח מנהג ארץ מקצוע הוא למעשה, הואיל ואומרים בפירוש ”דסגידנא קמיה” שונה יכרע והוא לא ישתחוה נמצא כדובר שקרים. ומטעם נולד רוצים להשתחוות ב”עלינו לשבח” כשאומרים ”ואנחנו משתחוים”. [באהלי יעקב למהריק”ש (סימן נז) הביא ממוהר”ר ישראל בנימין שקרא תגר על המשתחוים בליבם בריך שמיה. והמהריק”ש השיב, שכל המשנה במזיד הוי ברחבי מכיוון ש מהו ה’ בזה. וראה בילקוט יוסף בעניין הלכות קריאת התורה, אזור ב’ מאמר ה]. ח הלקוח קריאת שמע וברכותיה, או העומד בראש פסוקי דזמרה, ושמע שהצבור אומרים ”וזאת התורה וכו”’ בזמן הגבהת מעצב השיער מלאכה להראותו לעם, לא מומלץ לקבלן לשים דגש פסוק זה בעלי הצבור, אלא יסתכל בספר אומנות ויהרהר הפסוק בלבו, שהרהור לאו כדיבור דמי, ושאינם חשיב הפסק. [מרן החיד”א בשו”ת חיוניים שאל ח”א סי’ סח. ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה, עמוד ו]. ט בהוצאת הספר אומנות מארון הקודש לתיבה בשביל למצוא בה, מוטל עלינו להסביר אחר המעצב אומנות מיוחדת ולהראות לקהל לימינו, ומחזירו לפניו ולאחריו, בכדי שיסתכלו באותיות הקדושות מסוג המעצב אומנות, ששואבים משם אור מרווח המתקיימות מטעם קדושה. [מסכת סופרים פרק יד הלכה יד, ובירושלמי פרק ז’ דסוטה ה,ד, התעקשו לקבל אודות הפסוק, ארור ש לא יקים את אותה דברי התורה זוהי, לגבי החזן המגביה את אותם המעצב מקצוע ומראה הכתב לעם, הנדרש להקימה הראויים שיראו אנו את אותם הכתב. ועיין ברמב”ן דברים כז, כו. ובילקוט יוסף מקום פנוי ב’ לינק ז]. ויאמרו ו”זאת התורה” וכו’. [מסכת סופרים בלוח. טוש”ע סי’ קלד ס”ב, אהלי יעקב סי’ נז]. ובא בחשבון שנהגו להסתכל בתיבה ששייך ל האות העיקרית של שמו האישי. [ארחות חיי אדם אשר נקרא פדה את אותם אברהם. בן אף אחד חי תולדות טז]. וראוי להוליך אחר מעצב השיער עבודה מתוך ההיכל אל התיבה כשהוא פתוח, ופני מקרה הצבע אומנות הינם אל העם, ואחוריו אל ההיכל, והולך ליד ימין שממנו, שהינו נדבך שמאל המתקיימות מטעם ההיכל, ובשיטה זו קורה לעתים סביב והספר אומנות בידו או גם שיגיע אל התיבה. ואפילו מסוג בידי ארוכה, כיון המתקיימות מטעם דרך ימין למוליך הספר מקצוע,א מנהגינו שהצבור יושב מזמן קריאת התורה, שרק השליח אורח והעולה לתורה צריכים לעמוד בזמן הקריאה, ואף הנוהגים בנייני אשכנז לעמוד בעת הקריאה, מותר לנכס להסב רק אחת גברא לגברא. [ילקוט יוסף, מקום ב’, ספר בנושא הלכות קריאת התורה ובית כנסת ישראל, קישור קפז]. בלב כיון שהתחיל הקליינט לפנות בספר מקצוע מיוחד, אין להגיד בקול של שנים רבות, באופן מעשי בד”ת, ובנוסף גם רק אחת גברא לגברא אופטימלי להחמיר שלא יקרא בקול ניכר. אולם לגרוס ולתרגל בלחש מותר. וכל כי או אולי יש צורך עשרה המקשיבים לקריאת התורה, וכל כי במי שתורתו אומנותו. ובנוסף עד קודם כל שנפתח הספר עבודה מחזיר פניו ומראה אייפון שלו שהוא לא מעוניין לקבל קריאת התורה, מותר. ומכל חלק הנכון הנו שבכל הפרשיות חשוב למדקדק בדבריו לכוין דעתו להקשיב קריאת התורה מהש”צ. [ילקו”י בלוח, לינק קפח]. ג לא כדאי לעובד לצאת מבית או עסק כנסת ישראל בעת שהספר מקצוע פתוח ובאמצע הקריאה, משום שנאמר ועוזבי ה’ יכלו. ומכל מקום פעם אחת גברא לגברא, ובא בחשבון בו עשרה בלעדיו, מותר לצאת. ובפרט או שמא נקרא חשוב לצאת. ובנוסף גם שהפסיד אתר מהקריאה, לא חשוב לילך לבית מגורים כנסת אחר לקבל רק את מה שחיסר בקריאת הפרשה, אינם היתה תקנת הנביאים להמצא בתורה אך בצבור, ושאינם הטילו חובת הקריאה מרב יחיד ויחיד, וגם שקראו בצבור סדרו שהיא יום אפילו או בערך כמה יחידים שלא שמעו קריאת עיתון מקצוע מיוחד, נתקיימה תקנת הנביאים. ורק קריאת שנה מקרא וא’ תרגום זוהי מומלץ כמעט כל בודד ויחיד. [ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה מאמר קצא. וראה וכולי בהוספות ומילואים שבמהדורת תשס”ד, לינק שפז]. ד מהם שקיימים נוהגים להוריש לקהל בבית החדרת עראק וסוכריות, בשעת קריאת המוסיפין בס”ת כשיש משעשעת בכל בית החדרת, עלינו למחות ביד הנוהגים באמת. וישנם להציע למקום שידחו רק את הכיבודים הללו כעבור תפלת נלווה, עם סיומה של שיעשו קידוש, ויחלקו עוגות לקהל. [ילקו”י ח”ב הל’ קס”ת, עמוד קצב]. ה הנוהגים לשים דגש ”אמת תורתינו הקדושה” לבסוף קריאת התורה, לפני שיברכו ברכה אחרונה, לא רצוי למחות לסטודנטים כי הפסק, שיש להם למה שיסמוכו, כי לא כדאי ההפסק כי אם עם תום שכבר התחיל במצות הקריאה. ומכל אזור מצויין ונכון ליעצם בנחת איננו לאומרו. [ילקו”י, הל’ קריאת התורה קישור קצב]. ו מרחב כנסת שנהגו אצלם הוא למעשה דורות שחתן הבר-מצוה עלותו לתורה לעליית שלישי, ולאחר שבירך ברכה אחרונה על גבי קריאת התורה, ניצב ודורש לפני הקהל, או אולי חוק הקהל מבקש ללמוד במנהג נולד, אנו צריכים לקבלן אודות מה שיסמוכו. ונכון שבעת הדרשה יסגרו את אותו הספר מקצוע, והוא לא יסתפקו בכיסוי הצבע אומנות במטפחת. ואם תוכלושהקהל יסכימו אנחנו מרצונם המוצלח ללא מחלוקת שמכאן ולהבא חתן הבר-מצוה ידרוש לא לפני עם תום ברכות ההפטרה, כמנהג לחלוטין בתי כנסת ישראל בירושלים, טוב בהרבה יותר לעשות באמת, ותבוא על החברות ברכת מצויין. [ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה עמ’ קצג]. ז והסרט הדין באזורים שנהגו שרב בית החדרת רוצה מחשב אישי הצבור אחת בלבד גברא לגברא מחזיקים על מה שיסמוכו. (אבל לא כדאי לנהוג אכן לצורך ברכה אחרונה) ויסגרו את אותו הספר תורה מזמן הדרשה, כמבואר.חשוב מאוד לרכוש בהחלט. ובחזרה יחזירנו להיכל בשיטת הקצרה, בשביל אינה יאלץ להקיף כל כך. [שו”ת מלאכה לשמה סי’ כב. ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה, עמוד ז]. י אפשרי שכל אחד מהקהל יגש בתוך הספר אומנות מיוחדת על מנת לנשקו בידיו או שמא בפיו, אבל לא רצוי הוא מתוך המוצלח שמוליך הספר תורה יושיט את אותו הספר מקצוע לכם ואחד בכדי שינשקו, כי אם בעת הליכתו לתיבה, יגשו מהקהל וינשקו את אותן הצבע מלאכה. ומותר להקיף את כל אבל מרחב החדרת, בשביל להרוויח ידי ארוכה בהרבה אל התיבה. [אור זרוע, רמ”א ס”ס קמט. ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה, קישור ח]. יא בשעה שמגביהים את מעצב השיער אומנות לציין הכתב לעם, מצוה כמו כן בנושא הנשים לבחון הכתב, ולעמוד ולומר ”וזאת התורה”. ונשים נדות מותר להן להסתכל בספר תורה. [אך יש להמנע מ להן לגשת ביתי החדרת לקבלן העושים שימוש, בשביל לראות מקרוב הכתב מקרוב]. ומכל מקום פנוי רשאות להחמיר בנושא עצמן אינן להגיע ביתי כנסת ישראל, ושלא לאחוז בספר עבודה, ושלא להסתכל בספר מקצוע בעת שמראים את הדירה לעם. [ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה, עמוד ט]. יב עד הוציאו מארון הקודש ספר מקצוע מיוחד ואין כתיבתו מהודרת, לא רצוי להתיר להחזירו לארון הקודש על מנת לנקות ספר אומנות שכתיבתו מהודרת יותר. אבל או גם הוציאו טקסט תורה שהוא לא מוגה, ויש לא מעט חשש שהוא טקסט אומנות מיוחדת פסול, מותר להחזירו להיכל ולהוציא עיתון מקצוע מיוחד את אותם שהוגה, בשביל להתקשר אותה. ואם הוציאו טקסט מקצוע מיוחד שלילי מחמת פשיעה, ועברו וקראו הפרשה בספר מקצוע הפסול, מומלץ לחזור ולקרוא הפרשה בתוך ספר עבודה כשר, ובנוסף גם בשני וחמישי המשפט באמת, בגלל ועשו אכן בפשיעה ובמזיד. אך או חשבו שתיקנו מעצב השיער אומנות, וקראו אותה שלשה נטענים ב-2 וחמישי, או אולי במנחה מטעם שבת, ואחר זה נתברר לו שהספר מלאכה שקראו בה נקרא עיתון תורה רע, יש להמנע מ חיוני לחזור ולהוציא ספר אומנות עכשווי בכדי למצוא במדינה את הקריאה דבר הבא. [ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה, מאמר ט]. יג אבל עם שבעה ימי האבלות התכולה בביתכם הכנסת ביממה משני וחמישי, ונתנו לו פתיחת ההיכל, או אולי בניית הספר אומנות, רשאי לפרט ההיכל, או שמא להוליך את אותה המעצב מקצוע אל התיבה, בשביל לספר אחר הכתב לאתר. ומכל מקום ראוי להמנע מזה. [אמת ליעקב אות יז. מרן החיד”א בלדוד נבון סימן ג’ אות טו”ב. ילקוט יוסף מקום מתאים ב’, הלכות קריאת התורה, מאמר י]. יד מיד פשט המנהג להשיב את כל הצבע עבודה לארון הקודש את הקריאה, כשהוא פתוח, פעם בשני וחמישי, פעם בשבתות וימים מוצלחים. שלא קיימת לרענן מן המנהג. ונהרא נהרא ופשטיה. [שהרי הכירא הרמ”א בעשיית הגבהה את הקריאה. ובנוסף ערך מהרי”ץ דושינסקי. ובנוסף המנהג. וראה בילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה, עמ’ י’, וראה וכולי במה שכתבנו אודות מנהגינו הינו, בהוספות ומילואים שבסוף ילקו”י הנ”ל, מהדורת תשס”ד קישור שצד]. טו בתי כנסת שיש ברשותם עיתון הפטרות העשוי בגלילה כעין עיתון אומנות מיוחדת, ומוציאים את הדירה מזמן פתיחת ההיכל, מן הראוי לכתחילה להוליכו לתיבה כשהוא סגור, ובכלל לא להגביהו כשהוא פתוח בשעה שמגביהים את אותם עיתון התורה לציין הכתב לקשור, בכדי לחסוך כבוד מקצוע וכבוד נביא שוה. ובמקום שנהגו להרים אחר טקסט ההפטרות יחד עם הצבע אומנות, לא מומלץ לערער אודות מנהגם, והנח להם לארץ. ומותר להבין ספר ההפטרות בארון הקודש בתוספת ל ספרי התורה, אך אינם ישתמש ברימוני המעצב מקצוע מיוחד להניחם בספר ההפטרות, אלא יעניקו רימונים יוצאי דופן לספרא ההפטרות. [ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה, קישור יא]. טז בשעה שמוליכין את אותן המעצב אומנות אל התיבה, רוצים הצבור לעמוד מפני ש הספר מקצוע מיוחד או אולי שנושא הצבע תורה יעמוד כשיגיע למקומו, או או אולי שיתכסה מעיניהם ואחר ככה תהיינה מותרין להעביר זמן. והמנהג לעמוד גם כן בשעה שמגביהים הצבע מקצוע לציין הכתב לאתר או אולי שמניחים מעצב השיער מקצוע על התיבה. [גמ’ קידושין לג: רמב”ם פ”י מהל’ ס”ת ה”ט, ש”ע יו”ד סי’ רפב ס”ב. ילקו”י, הל’ קריאת התורה, לינק יב].Categoriesהלכות קריאת ספר תורהיולי 12, 2020סימן קמט – שמירת המעצב תורה, וליווי מעצב השיער תורה לארוןא אסור הצבור רשאים לצאת מדירה החדרת או לחילופין שיצניעו את אותן הספר תורה במקומו המוצלח לדירה. [ילקוט יוסף, שטח ב’, ספר בנושא הלכות קריאת התורה ובית כנסת ישראל, קישור רג]. בלב בתי כנסת בחוץ לארץ, שהשמשים שם צריכים להיות גויים, וגם השוער שבידו מפתחות אזור הכנסת הוא גוי, יש להניחם במנהגם, שלא קיימים לאסור בזה כיווני שמניחים את מרחב החליטה לחוקק בעלי הספרי אומנות ברשות הגוי, ובלילה ישמח לעשות שבו ככל שלבו רוצה, שכיון שהגוי הנו שכיר אצליהם, אינה יזיק לעצמו, פן יגרשוהו וילך, ובפרט כשכל פרנסתו תלויה לרוב בזה. וגם מותר להצעיד ספרי אומנות מיוחדת וספרי קודש לדירתך האסורים שבחו”ל, בשביל לא שלא תהיה את כל היהודים האסורים בתוכו מקריאה בספר עבודה. אפילו שיקפידו לייחד ארון להגיד אומנות, והמפתח לארון משמש יהיה ביד מדינת ישראל. [ילקוט יוסף, הל’ קריאת התורה עמוד רג]. ג כשמחזירים מעצב השיער מקצוע לארון הקודש, אין דורשים מהמחיר הריאלי הקהל ללוות את המעצב אומנות עד לארון, וזאת משום והקהל נשאר במעונכם הכנסת להמשך התפלה, או שמא לתפלת נוסף. אולם העומדים סמוך לארון הקודש ילוו את הספר מקצוע מן ההיכל לבימה, ומן הבימה להיכל, שזהו כבוד התורה, וצריך אומרים שמפני הוא למעשה לא רצוי להחליט אחר הבימה סמוך לארון הקודש, כיוון מדפיסים את אותן הצבע תורה ומחזירים את המקום מבלי ליווי וכבוד, ודבר זה יש להמנע מ לעשותו. ולדינא לא מומלץ בזה קפידא. [ילקוט יוסף, שטח ב’, עיתון על גבי הלכות קריאת התורה ובית החליטה לחוקק, בהוספות ומילואים שבסוף המעצב, מהדורת תשס”ד, עמוד שצו. שו”ת יביע באופן כללי מקום פנוי ח’ סימן יז]. ד חלל כנסת בעלי ז’ היכלות, שמרבית היכל הוקם בתרומה שהיא מסוג אחד ושמו כתוב אודות ההיכל שתרם, וכל אחד מהתורמים מעוניין לזכות להתקשר אשר ממנו רק את ספרי התורה בשבתות וימים טובים, עשויים להתקשר ממחיר השוק שבת את הספר אומנות מיוחדת במסגרת ארגון ההיכלות, בתקופת תורנות. ולאו דוקא מההיכל השביל כמנהג ג’רבא, וגם מנהגינו במדינה שלנו הקודש, שלא מומלץ להקפיד שיוציאו הצבע מלאכה תמיד מההיכל הצורה, וגם כאשר יש ב’ או גם ג’ ספרי אומנות מיוחדת בשבת, חיוני להוציאם בתבנית התור הנקרא ההיכלות. [ילקוט יוסף, שטח ב’, ספר על הלכות קריאת התורה ובית הכנסת, מאמר רה].

Latest listings

2020-2021 All rights reserved Postall.in
Contact